פסק-דין בתיק ת"א 2012-09

1.         שיתוף פעולה בין הצדדים למתן שירות למטופלים בתחום רפואת שיניים הוא נשוא הסכסוך שבפני. הנתבעת חיפשה אפשרות לעבוד במרפאה בעיר אשקלון שבה תוכל לטפל במטופליה ולשם כך התקשרה עם התובעת.

רקע

2.         התובעת העוסקת ביזום והקמת פרויקטים בתחומי רפואה, החזיקה וניהלה מרפאת שיניים באשקלון.

הנתבעת הפסיקה את עבודתה ברשת מרפאות שורש (להלן: "שורש") בעיר אשקלון לאחר סגירת הרשת הנ"ל בשל קשיים כלכליים. הואיל וחלק ממטופלי שורש פנו אליה לאחר שנותרו באמצע הטיפולים בלא אפשרות להשלימם, החלה לחפש מקום להמשיך ולטפל בין היתר בהם במרפאה באשקלון בנוסף למרפאה בה עבדה  באזור כ"ס.

3.         במהלך חודש אוקטובר 08' הוצע לנתבעת לטענתה, לבדוק אפשרות לשכור שירותים וחדרים במרפאת התובעת.

            קורות המו"מ שנויים במחלוקת, אולם אין חולק, כי בסופו הגיעו הצדדים להסכם שכותרתו "חוזה הרשאה ושירותים ב"טיים שרינג'" (להלן: "ההסכם") ושנחתם בחודש נובמבר 08'.

עפ"י ההסכם העמידה התובעת לרשות הנתבעת 4 חדרים במרפאה למשך 12 חודש.

4.         הצדדים חלוקים בשאלת מהות ההסכמה, אופי ההתקשרות וחיובי הנתבעת מכוח ההסכם ולאורו.

בעוד שלטענת התובעת מדובר היה בהסכם שכירות, שבהתבסס עליו השקיעה במיוחד כספים במרפאתה על מנת לספק מענה הולם לצרכי הנתבעת, טענה האחרונה כי דובר בין הצדדים אך ורק בקבלת רשות שימוש במרפאה ושירותי מזכירות על פי שימוש שנעשה על ידה בפועל. כמו כן ההסכם היה מותנה בתנאי מפורש כי המנהלת האדמיניסטרטיבית, שעבדה עם הנתבעת במרפאות שורש, תמשיך לעבוד גם במרפאת התובעת.

5.         עפ"י הוראות ההסכם התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת 25% מהמחזור הכספי שלה על פי חשבוניות ותקבולים בפועל ובהתאם לדיווחה לרשות המס ואילו בגין מטופלים ותיקים של הנתבעת נקבע כי ישולם סך של 20% בלבד מהמחזור הכספי.

6.         הנתבעת החלה לעבוד במרפאת התובעת בחודש נובמבר 08'.

מיד עם כניסתה הגישה לתובעת רשימת לקוחות שבטיפולה, וסוכם בין הצדדים כי תשלם בעבור גמר הטיפול בהם במרפאה סך כולל של 10,000 ש"ח שאף שולם. הדבר חזר על עצמו בחודש דצמבר 08' שאז שילמה הנתבעת סך של 4,044 ש"ח. סה"כ שילמה הנתבעת לתובעת סך של 14,000 ש"ח.

7.         אין חולק, כי הנתבעת הודיעה לתובעת ביום 23.1.09 על עזיבתה את מרפאת התובעת.

לטענת התובעת, היה במעשה זה משום הפרת ההסכם, וזאת בניגוד להתחייבות הנתבעת לשכור את חדרי המרפאה למשך 12 חודש, ובגין הפסקה חד צדדית זו זכאית התובעת לפיצויי קיום בנוסף ליתרות שכה"ד שלא שולם. יתר על כן, התברר בדיעבד כי הנתבעת יזמה יחד עם הנתבע 2, שלבינתיים נמחקה התביעה כנגדו, להעביר את הפעילות הנ"ל ממרפאת התובעת תוך נישולה, למרפאה משותפת אחרת של השניים, ותוך שידול המנהלת האדמיניסטרטיבית הנ"ל להתפטר ולעבור לשורותיה. לא זו אף זו, התברר בדיעבד כי הנתבעת לא דיווחה על כל הכנסותיה עקב העלמתן מהתובעת.

הנתבעת מנגד, הסתמכה על הפרשנות שנתנה להוראות ההסכם וטענה כי הואיל והיה עליה לבצע תשלום לתובעת רק עבור שימוש בפועל, וככזה בוצע רק בחודשים נובמבר ודצמבר, אין עליה לשלם דבר, לאחר שהפסיקה את העבודה בחודש ינואר 09'.

הפסקה זו ממילא נבעה ממצב מלחמתי שפרץ בעיר באשקלון נוכח נפילת טילים.

כמו כן נטען על ידי הנתבעת, כי הודעתה על הפסקת השימוש במרפאה ארעה מחמת שהתובעת הפרה את התנאי היסודי בהתקשרות בדבר העסקת המנהלת האדמיניסטרטיבית שפוטרה בינואר 09. כמו כן נודע לה, כי מנכ"ל שורש לשעבר מנהל את התובעת מאחורי הקלעים וממנו ביקשה לנתק כל קשר. משהתבררו לה הדברים הנ"ל הודיעה לתובעת כי אין בכוונתה להמשיך ולעשות שימוש במרפאתה.

8.         כתב התביעה כלל שורת סעדים שחלקם נזנחו.